איזי ליבלר

איחוד האמירויות וישראל בשירות הציוויליזציה

[1]

העולם המתורבת ניצב כיום מול האיומים הגדולים ביותר מאז עליית הנאציזם. מגפת הקורונה וההשלכות החברתיות והכלכליות שלה הובילו לגלים גלובליים של פופוליזם, בליווי הפגנות אלימות ביוזמת גורמים בימין ובשמאל הקיצוניים.

גורמים אלו, ובמיוחד תנועת Black Lives Matter ('חיים שחורים נחשבים', BLM), מנצלים נושאים הקשורים לגזע על מנת לשלב בקרבם קבוצות אנטישמיות המתנגדות לישראל כחלק ממצען.

הם מתפרעים, מציתים ובוזזים בניינים, מכים אזרחים חפים מפשע, תוקפים את המשטרה ומנתצים אנדרטאות. הם דורשים מניעת מימון, צמצום ובמקרים מסוימים, ביטול מוחלט של כוחות המשטרה.

"פרוגרסיביים" רבים תומכים או עומדים מן הצד אל מול הטירוף הזה, ומספר ראשי ערים דמוקרטים אף הרחיקו והצדיקו את ההתפרעויות האלימות ואת הפגיעה ברכוש כביטויים לגיטימיים של המחאה. בהתכתבות בלתי נתפסת עם המהפכה התרבותית של מאו טסה טונג, יש המבקשים להתכחש להיסטוריה ולהחליפה בנרטיבים הכוזבים והמוטרפים שלהם, המסתכמים בדחייה של התרבות המערבית. רבים מהמעורבים באירועים אלה ינקו את אמונותיהם בקמפוסים אוניברסיטאיים בארה"ב, שם פרופסורים אנרכיסטים ורדיקליים שטפו את מוחם בהבלים הללו.

התקשורת הליברלית השלטת מתייחסת בביטול לשנאה המופצת, והיא מעודדת "הפגנות לגיטימיות נגד גזענות" הנובעות מ"סמכות מוסרית בלתי מעורערת".

בעוד שהן מתיימרות להילחם בגזענות, הפגנות אלו החריפו את האנטישמיות הקיימת מצד אנטי ציונים ושונאי יהודים קולניים. במצעה, התנועה למען חיים שחורים מאשימה את ישראל בביצוע רצח עם וקוראת לארה"ב למנוע תמיכה מישראל. מנהיגיה כוללים אנטישמים אכזריים המקדמים באופן נמרץ את תנועת החרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות (BDS) האנטי ישראלית. הדברים נכונים גם לבריטניה, שם ראש עיריית לונדון סאדיק חאן התייצב לצד אלו המבקשים לדחות את "תרבות העבדות" שהיא, לפי טענתו, הבסיס להיסטוריה הבריטית.

מדהימה במיוחד היא העובדה שרובם המוחלט של היהודים חשים מחויבות להפגין תמיכה בתנועת BLM, וזאת על אף המרכיבים האנטישמיים שלה. הארגון היחיד שמוחה באופן עקבי ונמרץ נגד ההיבטים האנטישמיים של BLM הוא ארגון ציוני אמריקה. מדובר בהמשך ישיר לכישלון הפחדני של היהודים להשמיע את קולם נגד קווי המדיניות האנטי ישראליים של נשיא ארה"ב ברק אובמה. כמו כן, הדבר משקף את ההתדרדרות הגלובלית המחרידה בחינוך היהודי בתפוצות, להוציא במובלעות אורתודוקסיות.

צעירים רבים כיום אינם מסוגלים יותר לראות בעיני רוחם את חוסר האונים שממנו סבלו יהודים לפני הקמת המדינה היהודית. הם החלו להאמין שאמונות ליברליות אינן עולות בקנה אחד עם תמיכה במה שהם רואים כמדינה יהודית לאומנית ו"ריאקציונרית". למרבה הצער, יהודים בארצות הברית ובתפוצות נוספות אינם מייחסים עדיפות לתמיכה בישראל כחלק מהאג'נדה הפוליטית שלהם, והם מעדיפים לשאוף להשתלב במחנה הפרוגרסיבי גם אם הדבר מחייב אותם לזנוח את ישראל או לצאת נגדה. מגמה זו מבהירה את השתיקה הרועמת של ארגונים יהודים מרכזיים אל מול האנטישמים ב-BLM ובתנועות "פרוגרסיביות" נוספות.

רק לפני עשור, היה זה בלתי נתפס שאזורי בחירה שבאופן מסורתי התאפיינו ברוב יהודי יזנחו את תמיכתם בחברי קונגרס ותיקים בעלי רקורד פרו ישראלי, ושתחתם ייבחרו מועמדים אנטי ישראליים ואפילו אנטישמים מוצהרים. במקרה אחד, חברת הקונגרס אילהן עומאר (שהביסה בפריימריז האחרונים את אנטון מלטוןמיוקס, מועמד פרו ישראלי ממומן היטב) מונתה בתמיכתה של יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי לוועדת החוץ המשפיעה של הבית. אישור מועמדתה של אנטישמית גלויה לחברות בוועדת קונגרס חשובה כל כך, וזאת מבלי שתישמע כל מחאה מצד הארגונים היהודים המרכזיים (מלבד ארגון ציוני אמריקה), משקפת לא רק את מוג ליבה של יהדות אמריקה, אלא אף את קריסתה המוחלטת של ההשפעה הפוליטית שלה.

הבחירות בארה"ב תתקיימנה בעוד פחות משלושה חודשים. במידה והממשל הפרו ישראלי ביותר יוחלף ע"י ממשל שעבר רדיקליזציה בראשות ביידן, הדבר יאותת על סכנה חמורה לישראל.

ג'ו ביידן, שכבר הפגין את מוכנותו להיכנע ללחצים מצד הרדיקלים, אינו צעיר ונדמה שהוא סובל מדמנציה. אם הוא יזכה בבחירות, ייתכן והוא לא יסיים את הקדנציה הראשונה שלו בתפקיד. מועמדתו לסגנות הנשיאות, הסנטורית קמלה האריס, אישה של צבע (woman of color), היא בעלת רקורד של הצבעה רדיקלית בסנאט. אם ביידן יפרוש או ייצא לנבצרות, היא תהפוך לנשיאה באופן אוטומטי.

ואולם, באופן יחסי, מנקודת המבט הישראלית האריס מהווה אף על פי כן את המועמדת המועדפת מבין רשימת המועמדות הסופית שלו לתפקיד סגנית הנשיא. בעבר, היא גינתה את ה-BDS, נאמה בשני כינוסים של איפא"ק והביעה את תמיכתה בישראל. ואולם, בזמן הקמפיין שלה לפריימריז הדמוקרטיים, היא סירבה להשתתף בוועידת איפא"ק 2019 ובחרה להיפגש עם הנהגת איפא"ק בפגישות פרטיות, וזאת בכדי להימנע מתגובת נגד מצד הגורמים הפרוגרסיביים בשורות המפלגה הדמוקרטית.

היא תומכת במחויבותו של ביידן לחדש את התמיכה האמריקנית בהסכם הגרעין האיראני מ-2015, וכן בחידוש התמיכה ברשות הפלסטינית ובמימונה. מדאיג במיוחד הוא המינוי שערכה לאחרונה של קארין ז'אן פייר, פעילת שמאל קיצונית ותומכת BDS, לראש הסגל שלה.

כמו ביידן, גם האריס תהיה נתונה ללחצים מצד רדיקלים אנטי ישראליים, שהשפעתם גוברת באופן דרמטי, והיא תבקש להשיב לתפקידם מינויים פוליטיים מימי ממשל אובמה שמקדמים מדיניות "מאוזנת" המתייחסת לישראלים ולטרוריסטים בשקילות מוסרית. אחת הבולטות שבהם היא סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי לשעבר, אחת מיני רבים מיועציו הבכירים לשעבר של אובמה המפגינים גישה שלילית כלפי ישראל. אלו הם המועמדים המובילים לתפקיד מזכיר המדינה ותפקידי מפתח אחרים בממשל שביידן מתעתד להקים.

מצב שבו ישראל נתונה בחוסר תפקוד פוליטי וממשל עוין שולט בארה"ב עלול להוות איום מפחיד.

אך גם הפעם, ראש הממשלה בנימין נתניהו שלף ארנב מהכובע. בסיועו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוא הוביל להסכם השלום עם איחוד האמירויות, תוך דחיית מהלכים לסיפוח שטחים.

אסור להמעיט בחשיבות ההישג הזה והדברים שצפויים לבוא בעקבותיו. הוא מניח את היסודות ליעדי מדיניות השלום של ישראל ומאותת לפלסטינים שהעולם הערבי הסוני אינו תומך בחוסר הפשרנות שלהם. כמו כן, ההסכם מייצר ברית כלכלית, חברתית וביטחונית חדשה שתיטיב עם האזור כולו תוך בידוד של איראן. מדינות מוסלמיות נוספות, להוציא את הגוש האיראני-טורקי ושלוחותיו, יפתחו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. יש לקוות שבעקבות כך, הפלסטינים יבינו שאין אלטרנטיבה למשא ומתן ישיר עם ישראל שמטרתו להוביל לסיום העימות ולשלום.

היה וטראמפ ייבחר מחדש, אלו המבקשים לפרק את הציוויליזציה המערבית ולקדם את האנטישמיות ינוטרלו, ותהליך השלום הערבי-ישראלי צפוי להתרחב ברחבי האזור.

ואולם, במידה וביידן ינצח, המצב עשוי להתדרדר במהירות. למרות ההתקדמות המומחשת בהסכם השלום עם איחוד האמירויות, ממשל דמוקרטי רדיקלי, עם רוח גבית מהאירופאים, ימשיך לבקש להפעיל לחץ על ישראל לחזור לגבולות 1967 כנקודת הפתיחה לכל משא ומתן, והוא יערער את הסיכויים להשקת יחסים מלאים בין ישראל לבין מדינות סוניות נוספות.

ולמרות זאת, אם בעת הזאת ישראל תהיה מאוחדת תחת הנהגתה של ממשלה ממרכז המפה הפוליטית, הדבר ינטרל במידה רבה את "הפרוגרסיביים" והאירופאים, שלא יוכלו לטעון עוד שישראל מנוהלת ע"י ממשלת ימין קיצוני. כמו כן, הדבר עשוי לעודד את מנהיגי יהדות ארה"ב להשמיע את קולם לטובתנו.

אנו מוכרחים לנצל את ההישג הזה ולהתאחד.

אם נצליח בכך, ובהתעלם מהקורונה, נוכל להיות אופטימיים לגבי עתיד האזור יותר מכל זמן בעבר.